פספורט 686 - אייר פראנס חוגגת 85

15 » פספורט ה כותרת מסע קולינרי בדרום גרמניה - מסע אליו הוזמנתי על ידי לשכת התיירות של גרמניה - עוררה את סקרנותי. מה כבר הם יכולים לחדש? הרי כבר טעמנו שם את הנקניקיות, תפוחי האדמה והכרוב. אכן, בשר ותפוא"דים, הם מרכיבי יסוד במטבח של בוואריה, שווביה ואוסטריה כי זה מה שגדל שם. אבל, אירופה בימים אלה היא קהילה ללא גבולות ודי בשיטוט בין מדפי המרכולים הגרמניים כדי להבהיר שמוצרים לא חסרים להם. גם טבחים לא. שהרי כל איטלקי, צרפתי או דני החובש מצנפת לבנה, יכול לנהל מטבח של מסעדה ואף להיות בעליה בכל מקום ביבשת הישנה. לאשפי המטבח האיטלקיים והצרפתיים יש תלמידים מקומיים ובהם פגשנו. מסענו חלף בעזרת הרכבות הגרמניות ערים – מינכן, 4- (המאחרות לעיתים) ב נירנברג, שטוטגרט ופסאו. הוא החל במצוינות קולינרית והסתיים בכוסות בירה ענקיות. את תעודת ההצטיינות למשובחות ולגיוון מטבחי נעניק לפסאו, הפחות מפורסמת שבערים הללו. פסאו ) היא עיר שלושת הנהרות, Passau פסאו ( בזכות מיקומה במפגש בין הדנובה, האין ), על הגבול של גרמניה Ilz ץ ( ְ ) והאיל Inn ( ואוסטריה. פסאו הייתה עיר מושבם של הנסיך-בישוף ובהיותה ממוקמת בצומת דרכים ונהרות היא הייתה עיר סחר משגשגת וגם מרכז דתי חשוב באימפריה הרומית הקדושה. מסעדותיה המסורתיות, הפאבים, בתי הקפה והברים מגישים, כל אחד בדרכו, מנות המשלבות את המטבח הבווארי עם זה האוסטרי השכן. , 'לחם קטן', הייתה Kleine Brotzeiten כותרתה של המנה, שפתחה את ארוחותינו בגרמניה בכלל ובפסאו בפרט. פרוסות באגט ועליהן מבחר של ממרחים ונקניקים היו המתאבן, שהוגש במה שהיה מבשלת הבירה הראשונה של פסאו, לגדות כאן גם הנפנו Peschl Terrace הדנובה, ה- . בברכת לחיים את כוס הבירה הראשונה במסע רווי לגימות. כיום זוהי מסעדה על הטיילת ההומה שעל גדת הדנובה בזכות משתתפי הפלגות הקרוז, העולים ויורדים מן הספינות העוגנות בעיר במהלך מסען לאורכו של הנהר. על הקיר החיצוני של המסעדה נקבעו סימנים המלמדים את שיאי המים, כאשר הנהר עלה על גדותיו והציף את רחובות העיר העתיקה. כדי לאכול את המנה העיקרית חלפנו בסמטאות הציוריות של העיר העתיקה, הבנויה על חצי אי שבקצהו מתקיים מפגש הנהרות. תוך כדי השיטוט נחשפנו לכנסיות אחדות בהיות פסאו בעברה העיר-מדינה הקתולית הגדולה ברחבי גרמניה ואוסטריה. המנה העיקרית הוגשה במסעדה הנטועה על גדות נהר האין. מנת קרפצ'ו מעוטרת בפטריות, שנקטפו ביער הבווארי, וכוס יין (איטלקי) היו בגדר שינוי - הנקניקייה הבווארית Wurst לעומת ה- המסורתית. כדי לסעוד את ארוחת הערב עברנו בשטחה של אוסטריה השכנה בדרכנו לטירת ניוברג, שתחילתה במאה ואשר ניתן לצפות ממנה על פסאו 11- ה מדרום. הטירה משמשת היום כבית מלון וכמסעדה והמנה שהוגשה הייתה פרוסות שוק אווז, וגם כאן ליווה יין את הארוחה! את המנה האחרונה טעמנו באחד הבארים שבעיר העתיקה. הללו היו שוקקי חיים בזכות היות פסאו עיר אוניברסיטאית. את ביקורנו בפסאו סיימנו בשלוש ארוחות בוקר. הראשונה הייתה בבית המלון, שהרי בלי קפה של בוקר אין מתחילים את היום. יוגורט עם גרנולה ופירות יער לא הזיקו בדרך כלל לאיש, אז הוספנו גם אותם. בבית קפה ליד הכנסייה הגדולה בעיר, כנסיית סן-סטפן, המציגה את האורגן הגדול בתבל מבין אלו המצויים בכנסיות קתוליות. בבית הקפה הציעו לנו מבחר המורכב משני Obazda של ממרחים ובהם שלישים גבינת קממבר ושליש חמאה, ירקות, פרוסות קרות של בשר, וכמובן שמן השולחן לא נעדרו בייגל הפרעצל והחמאה, שהרי בלעדיהם ארוחת בוקר אינה ארוחה. לקינוח העפלנו אל הטירה הצופה על העיר מדרום. כאן חזרו מארחינו אל המסורת והגישו נקניקיה בווארית לבנה מלווה בבירה, צידה לדרך לקראת הנסיעה לנירנברג, למי שעוד היה זקוק לכך. נירנברג כאשר מזכירים בישראל את שמה של נירנברג האסוציאציה המיידית היא החוקים, העצרות והמשפטים. אולם העיר השנייה בחשיבותה בבוואריה מציעה כיום עיר עתיקה מוקפת חומה ומגדלי שמירה שראויה לביקור. תחנת הרכבת של נירנברג ממוקמת מול אחד ממגדלי השמירה המרשימים שבחומה ובצילו נבנה "רובע אומנים" המנסה לשחזר כפר בווארי, כפי שהיה בימי הביניים. שם, באחד מגני הבירה, קיבלנו את מנת הנקניקיות השנייה