פספורט 687 - מתאריך 31/10/2018

15 » פספורט בבקשה". הכוונה היא כמובן לא לסוכנות הנסיעות, אלא לשטיחי המשי/צמר כבשים/ בייבי גמלים בעבודת יד שהאוזבקים מתגאים בהם ומציעים אותם למכירה בשווקים ובחנויות במחירים של החל ממאות דולרים בודדים ועד עשרות אלפי דולרים לשטיח בגודל ממוצע. בין אם השטיחים אכן בעבודת יד ובין אם תעשייתיים או מיובאים מאזרבייג'ן, שלדברי השגריר שפירא, אוזבקיסטן מוצפת בהם - עדיין מדובר בשטיחים מרהיבים ביופיים, שבארץ בוודאי היו נמכרים במחירים אסטרונומיים. אז ככה, התפריט אוש-פלוב ונקניק סוס: בכל המסעדות בערים המרכזיות והמתויירות: סמרקנד-בוכרה-חיווה-טשקנט, הוא אותה גברת בשינוי הדרת. תמיד אבל תמיד, קודם מוגשים כמנת פתיחה - סלסילת לחמים אוזבקיים עגולים מעולים, מגוון סלטים (סלק, כרוב), ירקות טריים (עגבניות מלפפונים, כוסברה, פטרוזיליה, צנון, פלפל חריף) וקומקום תה; כמנת ביניים - מרק אורז עם קציצות או חתיכות בשר כבש; וכמנה עיקרית - מגוון שיפודי כבש-בקר-דג או התבשיל המסורתי אוש-פלוב. אני רוצה להתעכב ): מעדן אוזבקי osh - plov על ה-אוש-פלוב ( (ומרכז אסייתי) המבוסס על אורז, גזר כתום או צהוב (תלוי באזור), חתיכות בשר ושומן כבש ולפעמים בשר בקר, צימוקים (לא תמיד) וגרגירי חומוס - היסטרי. במסעדת בבוכרה, אכלנו את הגרסה chayxana chinar 61 הכי מוצלחת של האוש-פלוב תמורת דולר לקערה ענקית). 7.5- אלף סום (כ המלונות בעיר העתיקה של איפה לישון? בוכרה הם מלונות בוטיק קטנים נוטפים אופי. שנפתח Lyabi house אחד כזה הוא מלון , סמוך ל-ליאבי חאוז – כיכר עתיקה 1996- ב עם בריכה גדולה אותה סובבים מבנים היסטוריים מרשימים ומסעדות. במבנה , יש 19- ששימש כבית משפחה מהמאה ה חדרים פשוטים ונעימים הפונים בחלקם 38 לפטיו אוריינטלי מהמם. אולם, השוס של המלון הזה, שעבר ועדיין עובר שיפוץ, טמון בחדר האוכל האינטימי שכתליו מחופים ציורי ותבליטי קיר צבעוניים מדהימים. חוץ מבעיית מים פושרים במקלחת, המלון הזה, שנמצא במרחק הליכה ממסעדות ומהשוק, מקבל דולר לאדם ללילה 60 ? דוז פואה. כמה עולה דולר לזוג. 75- על בסיס ארוחת בוקר ו טשקנט טשקנט בירת אוזבקיסטן, היא אחת הערים העתיקות על דרך המשי המפורסמת. רעידת , הרסה את 1966- אדמה שפקדה את העיר ב רוב העיר העתיקה שלה. אומנם לא נותר הרבה מימי הפאר שלה, אבל עדיין יש מה לראות ולעשות בטשקנט. מה לראות בעיר? הסודות נחשפים - המטרו של טשקנט המטרו של טשקנט היא לא עוד רכבת תת-קרקעית עם קבצנים וסחלה. כאן מדובר במאסטר פיס מרהיב ומצוחצח. ועכשיו, אחרי ששלטונות אוזבקיסטן ביטלו ביולי האחרון את האיסור לצלם השנים האחרונות, המטרו היא 40- שם ב לעניות דעתי האטרקציה הכי מסקרנת בעיר. האומנות, האדריכלות המרהיבה המשלבת מוטיבים איסלמים וסובייטים, גופי התאורה המעניינים, אריחי הזכוכית, הקרמיקות, השיש, המתכות, הפסיפסים והדיוקנאות (דוגמת זה של האסטרונאוטית הסובייטית ולנטינה ולדימירובנה טרשקובה, שהייתה האישה הראשונה בחלל) - כל אלה ועוד הופכים את המטרו למוזיאון חי מרתק. עולם ומלואו תת-קרקעי, שהכניסות הצנועות אליו כלל לא מרמזות על צפונותיו. בקיצור, אם אתם בטשקנט, כנסו וגלו בעצמכם (מחיר נסיעה במטרו סנט. קונים ז'יטון כחול 15 סום שהם 1,200 שתקף לנסיעה אחת. לא משנה לאן). רק קחו בחשבון, שמותר לצלם את הפלא, למעט המנהרות מהן מגיחה הרכבת. , שלושת קווי המטרו של טשקנט, 1977- ב הפכו גם לאתר צבאי ייעודי ולמקלט גרעיני – דבר שדרש אמצעי בטיחות מחמירים שאסרו על אזרחים לצלם. כיום, שוטרים הפרוסים במטרו אוכפים את איסור צילום המנהרות. הם גם לא מאפשרים לעשות איתם סלפי. כל השאר מותר. בכלום כסף - השוק הגדול של טשקנט ), השוק הגדול של טשקנט, chorus צ'ורוס ( הוא פסטיבל של צבעים וריחות המחולק למתחמים לפי נושאים: מתחם לפירות וירקות, מתחם ללחמים ועוגות, לקרמיקות, למוצרי קש, לטקסטיל ונעליים ומתחם דו-מפלסי מקורה בכיפה ענקית לדגים, בשרים וגבינות - בקומה התחתונה, ופירות יבשים ופיצוחים - בקומה העליונה. גם כאן, הקלישאה התיירותית: "ללכת לאיבוד בין הסמטאות", מומלצת ליישום.