פספורט 717 - האור בקצה המגפה
ג ילה גמליאל מהליכוד או חילי טרופר מכחול- לבן. אלה הם רק שניים מהמועמדים בבורסת השמות לתפקיד שר התיירות הבא של מדינת ישראל. בין אם יזכה בתפקיד מועמד מטעם כחול-לבן ובין אם מטעם הליכוד, דבר אחד בטוח – דבש, הוא או היא, לא הולכים ללקק. נגיף סיני מסתורי מתפשט במהירות ומאיים על יבשות, מדינות וכלכלות שלמות. סדרי עולם השתנו מן הקצה אל הקצה. מה שהורגלנו אליו לפני, הוא בוודאי לא מה שהיום וכפי הנראה גם לא מה שיהיה ביום שאחרי. ענף התיירות והתעופה היה הראשון להיפגע מהתפרצות ומהתפשטות נגיף הקורונה, ויש המנבאים שיהיה גם האחרון להתאושש ממנו. הענף חבוט, מוכה, משותק וזקוק למכונת הנשמה כאן ומיד. רבבות עובדים נשלחו לחל"ת או פוטרו לבלי שוב. תיירנים קטנים-עצמאיים מצאו עצמם ללא פרנסה וללא דמי אבטלה, להוציא מורי דרך עצמאיים שהצליחו בדרך פלא להיכנס לרשימה הנחשקת של המקצועות העצמאיים הזכאים לדמי אבטלה עקב המשבר (לצד מרצים). רגע, וזה עוד לא הכל. נכון לכתיבת שורות אלה, רק חברות תעופה זרות שפעלו בנמל 140- מתוך כ 3 התעופה בן-גוריון, פעילות כרגע בנמל, וככל הנראה גם הן על זמן שאול. התוצאה הישירה של זה היא מאות עובדי רשות שדות התעופה (רש"ת) בחל"ת או מובטלים לצד אובדן הכנסות ישירות ועקיפות מיליארד שקל, מתוכם 2- של הרשות בהיקף של כ כחצי מיליארד שקל אובדן הכנסות מהקניון הרווחי במדינה: הדיוטי פרי. נואשות וזועקות לעזרה גם חברות התעופה הישראליות, שהשביתו את כל טיסותיהן הסדירות ועוסקות כרגע אך ורק בטיסות חילוץ וקצת בהטסת מטען (פרט לישראייר שעוד מוציאה פה ושם טיסות לאילת שכבר מזמן סגרה את שעריה). אל על, שנותרה נכון לעכשיו עם מצבת כ"א מצומצמת מאוד לפני פרוץ המשבר 6,200 עובדים לעומת 300- של כ מיליון דולר 280- – מבקשת מהמדינה הלוואה של כ בערבות מדינה אך באוצר לא ששים לפי שעה לסייע לה וממשיכים לדרוש ממנה להתייעל עוד ועוד. ועוד לא אמרנו מילה על המוני סוכני הנסיעות והקרוזים הניצבים בפני שוקת שבורה ורבבות הצימרים ובתי המלון שנסגרו פרט לאלה שהפכו ל"מלונות קורונה", ורבבות עובדיהם שנשלחו הביתה, אם לחל"ת ואם לפיטורין. בקיצור, יום כיפור כלכלי. ובתוך כל הכאוס הזה צפוי להתמנות בימים הקרובים שר/ה תיירות חדש/ה. מה עליו לעשות או כיצד מצופה ממנו/ה לפעול להוצאת הענף מהמשבר הקשה ביותר בתולדותיו? אם שואלים את אמיר חייק, נשיא התאחדות המלונות, הרי שהשר/ה החדש/ה צריכים להשכיל קודם כל ללכת שלובי זרועות עם הענף. "השר או השרה הבאים צריכים לאהוב את הענף. להיות אחראים כלפיו. להיות מספיק חזקים. להיות עם המלונאים, עם חברות התעופה וסוכני הנסיעות ביום שאחרי המשבר העצום הזה. זה צריך להיות מישהו או מישהי שידעו ללכת שלובי זרועות עם הענף. להביא תכנית שיקום אמיתית לענף. לחשוב איך להחיות אותו מחדש. זה צריך להיות אדם מספיק תקיף ומספיק חזק כדי להילחם על חלקו של הענף הזה בכלכלה הישראלית. שהוא חלק חשוב בכלכלה בעבר, בהווה ובוודאי בעתיד". ואם שואלים את שי ברנע, יו"ר התאחדות המלונות בירושלים ומנכ"ל מלון יהודה, הוא היה מצפה מהשר שייבחר להבין את גודל השעה. "להבין שיש כאן גם עניין של עובדים שצריך לטפל בהם, גם עזרה בחזרה לשגרה ובנייה מחדש של כל המערכת ביום שאחרי המשבר. להבין שחשוב לתמוך בבתי מלון שנמצאים במצוקה כלכלית במתן הלוואות בערבות מדינה, הגדלת מענקים, קרן סבסוד ועוד. אני מדבר בעיקר על הקלות והטבות למלונאים ולתיירות הישראלית אך גם על מתן סיוע מורלי". בבורסת השמות לתפקיד שר התיירות הבא של מדינת ישראל רצים כמה שמות. בין אם יזכה בתפקיד מועמד מטעם הליכוד ובין אם מטעם כחול-לבן, דבר אחד בטוח – דבש, היא או הוא, לא הולכים ללקק. מה מצפה לשר/ה החדש? סיכום תמונת מצב לענף עם ספיר פרץ זילברמן קוצר נשימה קטלני / לידיעת שר התיירות הבא של מדינת ישראל, דרושה מכונת הנשמה מידית 123rf צילום: פספורט 6
RkJQdWJsaXNoZXIy NTY2NjQ3