פספורט ראש השנה תשפ"ב

תוכן שיווקי צילום: באדיבות יח״צ פספורט 64 החלומות התחילו עוד בסגר השני. חלומות מטרידים, מדכדכים ומייאשים. אני על חוף טרופי, דווקא לא כזה שרואים בגלויות – זה שזכרתי מהמציאות. עם הנדנדה התלויה על העץ, ובית הקפה הקטן שמגיש את שייק הקוקוס שהוא כנראה הטעים בעולם, והסככה הפשוטה, ובה ארבעה מזרנים דקים, שעליהם מותחים אותך לתנוחות שלא חשבת שתגיע אליהן לעולם. הייתי מתעורר מחלומות אלה בחיוך – הו, תאילנד האהובה והיפהפייה. אך מייד היה מתעגל לו החיוך מטה, כאשר נזכרתי – אני בנס ציונה, ולא יצאתי מהבית כבר שבוע. מי היה מאמין, שזכרונות מהטיול הכיפי ביותר, שכולו אננס ושחייה ובריאות הגוף והתרחבות הנפש, יהפכו לחלומות עוכרי שלוות יום הכיפור הנצחי, שכונה “סגר הקורונה”? כאשר נמשכו החלומות הרמתי טלפון ליותם, החבר הפסיכולוג שלי. אולי הוא יידע מה לעשות עם ביעותי הפינוקים האינסופיים שלי. טיפול תרופתי לא בא בחשבון, וגם מדיטציה לא, שהרי גם היא תזכיר לי את תאילנד. “למה שלא תנסה להפסיק להתנגד?” הציע יותם הממזרי. “ולהמשיך לחוות את הפער הטרופי-נס-ציוני?” זעקתי. “כן”, הוא הטעים, “פשוט נסה לקבל את החלומות כמציאות, ואת המציאות כחלום!”. ניתקתי לו בפרצוף. מה שנראה בהתחלה כרעיון גרוע, מתגלה לעתים כיהלום נסתר. בשבועות שאחר כך חרשתי את איי תאילנד בחלומות. איפה לא הייתי – בקו-סאמוי, בקופנגן, בפוקט ובחוף ריילי, ואחרי שהתעוררתי לעשות פיפי – גם בקו-פי-פי. לילה אחד מצאתי את עצמי אפילו נופש באי שהומצא לו בחלום: “קו-בני ברק” – מקום ששווה לבקר בו. החודשים נקפו, ותאילנד האמיתית, זו שאפשר להריח ולטעום ולחוש, הלכה והתרחקה. השמיים היו סגורים, בידוד רדף בידוד, ואני ידעתי סופית: על תאילנד אפשר רק לחלום. כל זה השתנה לפני שבועיים שלושה. שוב היה זה יותם שהתיימר לשנות ” הוא הכריז בטלפון. 7 פלוס 7“ . את מסלול חיי “מה שבע?” ניסיתי להתבדח, אבל הוא היה רציני: 7 ימים בפוקט ואחר כך 7 . “אפשר לנסוע לתאילנד ימים בכל מקום אחר שעליו חלמת”. “גם קו-בני- ברק?” שאלתי בציניות. “אני רציני”, הוא ענה. “זה פרסום רשמי של לשכת התיירות של תאילנד”. גלשת ומצאת? תאמין. זוהי המפה שגיליתי, שנראית קצת כמו ‘חפש את המטמון’, כי היא באמת מובילה לאוצר. “ארגז החול של פוקט” הם קוראים לה, ואני מוכן לשחק. מתברר שזה הדיל: האי פוקט הצליח לחזור לשגרה שלפני הקורונה מהתושבים בו מחוסנים, וכך 70% . באופן מרשים גם כל עובדי בתי המלון, האטרקציות והמסעדות ”. מתחילת הפרויקט ועד Sha Plus“ בעלי התו היום התגלו מקרי קורונה מעטים ביותר, מתוכם תיירים. עד כה לא נמסר על אף מקרה 0.3% רק שבו ישראלי נמצא חיובי לקורונה באי. הכניסה 72 למחוסנים חופשית, בכפוף לבדיקת קורונה שעות לפני ההגעה, ויש לשם אפילו טיסה ישירה של אל על, במחיר שלפני הקורונה יכולתי באמת רק לחלום עליו. במהלך אותו שבוע ראשון חייבים לשהות רק בפוקט (בלילה הראשון בחדר המלון – עד קבלת תוצאת הבדיקה), אבל למי אכפת מהגבלות, כשיש לך אי ענק ומטריף, עם חופים, מפלים ופינוקים לטיייל בו? המלונות, כך מתברר, הורידו מחירים, ואפשר לבלות את כל השבוע הנ”ל במלון פאר שומט לסתות במחיר של לילה אחד במלון בקו-אילת. בתום אותו שבוע קורה הקסם: לאחר בדיקת קורונה נוספת (ביום השישי לשהייה), אהיה חופשי לנסוע לאיים ולחופים האהובים ביותר: האיים המזרחיים קו-סאמוי, קופנגן וקו-טאו, והאיזורים הסמוכים לפוקט: קו-פי-פי, קאו לאק, חוף ריילי, קו-נגאי, ואזור פאנג נה: קאו לאק, קו-יאו יאי וקו- יאו נוי. לאיים המזרחיים אפשר לעבור רק בטיסה, ולכל שאר היעדים – במעבורות ובאוטובוסים שקיבלו הרשאה לכך. בכל היעדים האלה צריך לשהות שבוע שלם נוסף, ולעשות גם בדיקת ). ואחר כך? אחר כך, 12- קורונה שלישית (ביום ה אחרי שבועיים, אהיה חופשי לצאת ולטייל בשאר תאילנד. חלומות שהופכים למציאות מצריכים טיפה של מאמץ, ולכן מתברר שלפני ההגעה צריך להגיש בקשה לאישור כניסה למדינה, ולהציג הזמנה לילות בפוקט, וגם רישום 7 ותשלום מראש של ותשלום על בדיקות הקורונה, ולמי שרוצה להמשיך הימים הנוספים: גם אישור על המלון ביעד 7- ל השני (ואם הוא אחד האיים המזרחיים – גם כרטיס טיסה מוזמן ומשולם מראש). כן, זה קצת מורכב, אבל בהחלט אפשרי, חשבתי. במיוחד אם אני נותן לסוכן נסיעות לעשות עבורי את כל ההזמנות. “קוב קון קראפ תאילנד, הנה אני בא”, מלמלתי, וכבר תכננתי את נקמתי המתוקה: לנמנם על ערסל ˆ בקופנגן ולחלום על נס ציונה. חלומות מלאי קסם על חופשה בתאילנד הפכו את תקופת סגר הקורונה שלי לסיוט ואפילו זיו ארדמן | החבר הפסיכולוג כשל מלעזור: איזה מזל שמצאתי באינטרנט את מפת המטמון אפשר להפסיק לחלום www.tatnews.org ה כללים שפורטו משתנים מעת לעת, למידע מעודכן בקרו באתר