פספורט 4 shutterstock צילומים: Monte לפנות ערב ברחוב 'מונטה נפוליאונה' ( ) השתהיתי מתחת לסוכך מול חלון Napoleone ראווה של חנות בגדים כדי לענות לטלפון, אך בעיקר כדי להתבונן במחירים המוצגים. לדאבוני, מלבד חולצה נשית אחת, שתויגה בשם של מעצב שלא אירו באותיות קטנטנות, כל שאר 870 הכרתי ובציון המוצרים היו חסרי תגים. מי מסתכל כאן על המחירים? הרהרתי ולפתע הגיחה מפתח החנות מוכרת מטופחת, ככל נשות מילאנו. "בונג'ורנו", חייכה והושיטה לי יד. "שמעתי אותך בטלפון. ישראלי, הא? מה אתה עושה כאן במילאנו? לא חם מספיק בתל אביב?" אמרה באנגלית. כששמעה שבאתי לטייל בעיר, הפטירה: "מאמא מיה, מה יש לראות במילאנו? לכאן לא באים לטייל. רק העשירים, שאין להם מה לעשות עם הכסף שלהם, באים הנה לקנות, לאכול ולישון". פתאום נעצרה מרצדס שחורה ליד פתח החנות ונהג במדים מצוחצחים נחפז לפתוח את דלת המכונית לשתי נשים רעולות פנים, והיא חייכה לעברי: "עכשיו זה ביזנס", "צ'או" ו"אריוודרצ'י" ונבלעה עימן בחנות. ואכן, יש ממש בדבריה. מילאנו אינה עיר תיירות מובהקת. הדואומו, הגלריה, הלה סקאלה, אולי הקאסטלו, ואלה כמעט כל האטרקציות בעיר. ובכל זאת, מי שעדיין לא ביקר במילאנו, כדאי להגיע אליה ולו כדי להתרשם מן הפאר, ההדר ותחושת המותרות והיוקרה, החל מן המלונות המטופחים וכלה בחנויות המעצבים רבי המוניטין. הקתדרלה הגותית המפורסמת של (, ממקדת Duomo( העיר, הדואומו אליה את תשומת ליבם של האורחים וגם של המקומיים, הן בזכות היצירתיות האדריכלית והאמנותית המרשימה והן בשל מיקומה בלב המרכז המסחרי של מילאנו. מכיכר הדואומו פונים אל גלריית ויטוריו עמנואלה השני, המלך הראשון של ממלכת איטליה המאוחדת, שבזכות היותו סמל התנועה לאיחוד איטליה, שמו מונצח באופן בולט במיוחד בכל עיר או עיירה איטלקית. הגלריה המפוארת, על כל תבליטי ותחריטי הקיר וקשתות הפלדה הנושאות ,1877 את תקרת הזכוכית, שהקמתה הושלמה בבנויה בצורת צלב המייצג את ארבע יבשות תבל, שהיו מוכרות באותה עת, והיא, למעשה, הקניון הראשון בעולם ואחד היוקרתיים והיקרים ביותר. היציאה מן הגלריה, אם הגענו מכיוון הדואומו, מובילה אל כיכר הלה סקאלה, לצידה ממוקם בית העירייה של מילאנו, במרכזה מתנשא פסלו של ליאונרדו דה וינצ'י, ומעבר לכביש המבנה הצנוע למראית עין של מקדש האופרה העולמי. מה עוד לא נכתב על הלה סקאלה? אחרי שחוויתי אופרה בהיכל הלה סקאלה, גם לי יש זכות להוסיף משלי. החזית הפשוטה והאפורה למדי של המבנה, ששוקמה בעקבות נזקי מלחמת העולם השנייה, כמבנים רבים בעיר, אינה מעידה על העיצוב האדריכלי הפנימי, על הסימטריה המסוגננת, על הקטיפה המבהיקה בגוונים קלאסיים של ארגמן וזהב, ועם זאת, מיטב שירותי הנוחות והטכנולוגיה האודיו-ויזואלית עומדים לרשות הצופים. רבים מחובבי אומנויות הבמה גורסים, כי האופרה מעצם טבעה היא הצגה 'גדולה מן החיים', על אחת כמה וכמה בהיכל הלה סקאלה. בהחלט חוויה ייחודית. בדיוק מכאן מוליכה הדרך אל רובע חנויות ) יוביל Via Manzoni( היוקרה. רחוב מאנצוני אתכם אל מונטה נפוליאונה, ולכל אורכו וברחובות המצטלבים עימו תוכלו לפגוש את: ארמאני, איב סנט לורן, ורסאצ'ה, לואי ויטון, גוצ'י, פראדה, רלף לורן, דיור, קרטייה, דולצ'ה וגבאנה ואת כל ידידיהם המהודרים. גם 'ווינדוו שופינג' עשוי להיות נחמד, ואת החנויות ובתי הכל-בו לפשוטי עם תמצאו בסוף מונטה נפוליאונה ברחוב המוביל חזרה לדואומו, וגם הוא קרוי על שמו של ויטוריו עמנואלה. היוקרה והיוקר, שבדרך הטבע הולכים יד ביד, אינם מסתכמים רק בחנויות המעצבים. גם כמה מן המלונות היותר נחשבים של מילאנו ניצבים להם בנחת ברובע האופנה ומשלימים ברוב פאר והדר את תמונת ה'דולצ'ה ויטה'. ביקרתי בכמה מן המלונות המהודרים ואף זכיתי ,Grand Hotel Et de Milan- לבלות לילה ב ונהניתי לחוות מעט מהעיצוב האלגנטי, מאווירת המכובדות האצילית וממשק כנפי ההיסטוריה. חוויה יוצאת דופן להתארח במלון, שהוקם בשנת , וללון ממש באותו חדר, בו לנו המלחינים 1863 הנודעים, ורדי ופוצ'יני, וזמרת האופרה האגדית, מריה קאלאס. ואם נותר לכם פנאי, כדאי גם לסור לביקור בטירה , שהוקמה בימי הביניים Castello Sforzesco ע"י בני משפחת ויסקונטי ומאוחר יותר הושלמה ע"י משפחת ספורצה, שתי שושלות משפחתיות של דוכסי מילאנו, לצורכי הגנה במלחמות המתמידות בין האצילים הפיאודליים. בחזית הטירה העצומה ממוקמת מזרקה מרהיבה, אך עיקר העניין באתר הם המוזיאונים לאמנות ימי הביניים ואמנות עתיקה, וגם פסלו האחרון של מיכלאנג'לו, אותו לא הספיק להשלים לפני מותו, מוצג כאן בין שאר יצירות הקלאסיקה האיטלקית של ימי הביניים. ואם כבר אמנות, מדוע לא לגשת גם אל מוזיאון ) הסמוך, אחד ממוזיאוני Triennale הטריאנלה ( העיצוב הנחשבים ביותר, המציג את יצירותיהם של מיטב מעצבי איטליה והעולם כולו לצד תערוכות מתחלפות של אמנות מודרנית עכשווית? וזהו. צ'או צ'או מילאנו. היה נעים מאד, ואנחנו המשכנו צפונה, אל מונזה, אגם קומו, בלאג'ו. "לכאן לא באים לטייל. לכאן באים העשירים שאין להם מה לעשות עם הכסף, לקנות, לאכול ולישון". כך אמרה לנו מוכרת בחנות יוקרה במילאנו. האומנם? דוד אדלר ׀ מה יש לראות במילאנו? מאמא מיה Leonie Hanne דוגמנית ומשפיענית גרמניה מילאנו
RkJQdWJsaXNoZXIy NTY2NjQ3