, ארה"ב הכירה בריבונותה 2020 בדצמבר של מרוקו על כל סהרה המערבית. המלך מוחמד השישי הגיב 2011 בתחילת להתפשטות ההפגנות הפרו-דמוקרטיות באזור צפון אפריקה על ידי יישום תוכנית רפורמה שכללה חוקה חדשה, שעברה . במסגרת 2011 במשאל עם עממי ביולי הרפורמה הורחבו כמה סמכויות חדשות לפרלמנט ולראש הממשלה, אבל הסמכות העליונה נשארת בידיו של המונרך. בנובמבר , "מפלגת הצדק והפיתוח" 2011 Justice and Development Party-( ) - מפלגה איסלאמית מתונה - זכתה PJD במספר המושבים הגדול ביותר בבחירות לפרלמנט, והפכה למפלגה האיסלאמיסטית הראשונה שהובילה את ממשלת מרוקו. ערכה מרוקו את הבחירות 2015 בספטמבר הישירות הראשונות שלה למועצות אזוריות. המפלגה שוב זכתה במספר המושבים הגדול ביותר בבחירות לפרלמנט הכלל-ארציות - מה שהתהפך בספטמבר 2016 באוקטובר , כאשר את רוב הקולות קיבלו "עצרת 2021 העצמאים הלאומית הפרו-עסקית" National Rally of Independents-( , מרוקו חתמה על 2020 ). בדצמבר RNI הסכם נורמליזציה עם ישראל, בדומה להסכמים של ישראל עם בחריין, איחוד האמירויות הערביות וסודאן מוקדם יותר .2020- ב shutterstock צילומים: >> ונשים מולידות פחות מרוקו בהווה מרוקו עוברת כיום שינוי דמוגרפי. אוכלוסייתה גדלה, אך הקצב במגמת ירידה, מכיוון שאנשים חיים יותר ונשים מולידות פחות ילדים. שיעורי תמותת תינוקות, ילדים ואמהות, הופחתו בעזרת שירותי בריאות, תזונה, היגיינה וחיסונים טובים יותר, למרות שהפערים בין משקי בית עירוניים, כפריים, עשירים ועניים נמשכים. קבוצת הילדים ההולכת וקטנה של מרוקו משקפת את הירידה בשיעור הפריון הכולל 2.2- , ל 80 באמצע שנות ה- 5 שלה - מ- . הירידה נובעת מעלייה בהישגים 2010- ב של נשים, שימוש גבוה יותר באמצעי מניעה, דחיית גיל הנישואים והרצון למשפחות ) מהווים 15-29 קטנות יותר. צעירים (בני מכלל האוכלוסייה, ומהווים נכס 26% כמעט כלכלי פוטנציאלי - אם ניתן יהיה להעסיק אותם. רוב בני הנוער שיש להם עבודה, עובדים במגזר הבלתי פורמלי, ללא הרבה ביטחון או הטבות. 20- במהלך המחצית השנייה של המאה ה הפכה מרוקו לאחת ממדינות ההגירה המובילות בעולם, ויצרה קהילות מהגרים גדולות ומפוזרות במערב אירופה. ממשלת מרוקו עודדה הגירה מאז שהשיגה את , הן כדי להבטיח 1956 עצמאותה בשנת העברות כספים למימון פיתוח לאומי והן כמוצא למניעת תסיסה פוליטית באזורים מרדניים (לעתים קרובות ברבריים). אף על פי שמהגרי עבודה מרוקאים התמקדו קודם לכן באלג'יריה וצרפת, מבול ה"עובדים הזמניים" המרוקאים מאמצע שנות התפשט 70- ועד תחילת שנות ה 60 הברחבי צפון-מערב אירופה כדי למלא משרות שאינן מצריכות הכשרה בתעשיות הייצור, הכרייה, הבנייה והחקלאות המשגשגות. המדינות המארחות ורוב המהגרים המרוקאים ציפו שהגירה זו תהיה זמנית, אך מדיניות ההגירה האירופית הדוקה יותר - הביאו לכך שהשהות הזו הפכה לצמיתות. גל של הגירת משפחות התרחש , עם מספר 80 וה- 70- בעקבותיו בשנות ה גדל והולך של בני הדור השני של מרוקו שבחרו להפוך לאזרחים מתאזרחים במדינות המארחות שלהם. ספרד ואיטליה הופיעו ,80 כמדינות יעד חדשות באמצע שנות האך הכנסתן של הגבלות על ויזה בתחילת דחפה את המרוקאים להגר יותר 90 שנות הויותר, בין אם באופן חוקי (על ידי נישואים למרוקאיםשכבר נמצאים באירופה) או באופן בלתי חוקי. נשים החלו להוות חלק הולך וגדל של מהגרי עבודה אלו. במקביל, אזרחים מרוקאים בעלי הכשרה והשכלה גבוהה יותר היגרו לארה"ב ולקוויבק שבקנדה. התפתחה מרוקו למדינת 90 באמצע שנות המעבר למבקשי מקלט מאפריקה (שמדרום לסהרה) ומהגרי עבודה בלתי חוקיים מאפריקה (שמדרום לסהרה) ומדרום אסיה, המנסים להגיע לאירופה דרך דרום ספרד, האיים הקנריים של ספרד או המובלעות הצפון אפריקאיות של ספרד (סאוטה ומלייה). אלפי מהגרים בלתי חוקיים אחרים בחרו להישאר במרוקו עד שירוויחו מספיק כסף להגירה למדינה נוספת, או להישאר במרוקו לצמיתות כאופציה "השנייה הכי טובה" לדעתם. השקת תוכנית הרגולציה (שמסייעת לשפר את מעמד המהגרים הבלתי , הכשירה את 2014 חוקיים בחברה) בשנת מעמדם של חלק מהמהגרים והעניקה להם גישה שווה לחינוך, בריאות ועבודה. אנשים חיים יותר >> פספורט 13
RkJQdWJsaXNoZXIy NTY2NjQ3