פספורט - סובב עולם 2019

מהיפים והאצילים למראה. עובדי המקום הובילו אותנו פנימה בכרכרות מפוארות, זרקו עלינו ורדים וניסו לתת לנו את התחושה שאנחנו האורחים הכי רצויים שיש. המופע כלל ארוחה באוהלים ענקיים. מי שמחפש אותנטיות, לא ימצא אותה כאן. בערב שלמחרת השתתפתי ב"חפלה" מרוקאית. עוד מופע בידורי, בקנה מידה קטן יותר. מה היה לנו שם? רקדנית בטן שרקדה ברחבת המועדון עם רוב גברי. ברברי קשיש וחסר שיניים בכושר גופני מעולה, רקד באנרגטיות והשתטח על הרצפה באקרובטיות מדהימה לקול תופים. הקהל נשבה בשמחת החיים שלו. ואילו זמר הבית עמד גאה, חנוט בחליפה ועניבה ושר לנו אום כולתום. בערב היה סוג של מופע לתיירים מערביים מדושנים. אך גם כאן, ניכר שהמארחים הנעימו את זמננו מכל הלב ופשוט יצאו מגדרם כדי שניהנה. קולינריה משמינה אך טעימה: האוכל האוכל במרקש לא דומה לאוכל המרוקאי שאנחנו מכירים בארץ. הטעמים שונים. מצד שני, גם כאן האוכל המסורתי לא מתאים לסופרי קלוריות. החל מסופגניית ספינג' לארוחת בוקר, עבור בתבשיל בשר כבש עם ירקות וקוסקוס בטאג'ין לצהריים או ערב וכלה בעוגיות לצד תה נענע הנמזג מגבוה. רובע יהודי, מסגדים, ארמונות וגנים: הארכיטקטורה הרובע היהודי בעיר נקרא "המלאח". חיו בו יהודים במשך מאות שנים. כיום מדובר בשכונת עוני מוסלמית, אולם חזיתות הבתים הלא מרשימות בשכונה צופנות סוד. אם יפתחו לכם את shutterstock : צילומים הדלתות הקטנות של מבנים שעברו שיפוץ, תגלו חצרות פנימיות מעוצבות של בתים מרווחים שלא ניתן להבחין בהן מבחוץ. חוויה מרגשת היא ביקור בבית הכנסת העתיק השמור "אל'עזאמה", . נאמר לי שמהקהילה היהודית 1492- שהקימו מגורשי ספרד ב בלבד. 200- המפוארת של מרקש נותרו כיום כ על כל החשיבות ההיסטורית והפוטוגניות שלו, המלאח היה המקום היחידי בעיר בו הרגשתי מעט פחות בטוחה. המלצתי היא להעדיף להתהלך בסמטאות הרובע באור יום, ולו רק בשביל תחושת הביטחון האישי. לאן שלא תלכו במרקש, "ישגיח" עליכם באופן תמידי מסגד הקוטוביה. המסגד המקושט בסגנון אנדלוסי שהוקם במאה מטרים. אין זה פלא שהוא נראה 77- ומתנשא לגובה של כ 12- ה ממרחקים והפך לסימלה של מרקש. שמו לקוח מירידי הספרים אלף מתפללים. 20- שנערכו למרגלותיו והוא יכול להכיל עד כ הגנים סביבו בתאורת הלילה, מוסיפים לקסמו. אם אתם מתהלכים בגנים, תתכוננו נפשית לקבוצה של גברים לבושים בתלבושת צבעונית מסורתית של נושאי מים שינסו לגרום לכם להצטלם איתם תמורת תגמול כספי. אחד מאתרי החובה במרקש הוא לה באהיה - ארמון שהוקם ע"י שליט מרקש בו התגורר עם נשותיו ופילגשיו. 19- במאה ה אי אפשר שלא להתפעל מעיטורי הפסיפס העדינים, מלאכת המחשבת, עבודות השיש והתקרות בעלות הגילופים. החצר היא לוקיישן מצוין לסלפי של הנעליים החדשות שרכשתם בשוק, על רקע מוזאיקת הריצוף המורכבת. כמובן שלא הכל בניה היסטורית בעיר. אם תיסעו דרך האזורים החדשים של העיר, תראו שכונות של וילות ורדרדות מודרניות מפוארות. כזאת היא העיר, שילוב מרתק של עולם ישן-חדש. Adiseesworld הכותבת היא בעלת בלוג הטיולים מי יודע? 1 כסף קטן בכיס, והרבה. למה? כי בכל מקום במרוקו פק"ל חובה: מישהו יבקש מכם כסף. 2 כשנכנסים לבית קברות יהודי מוסלמי כשר למהדרין: כאלה 700- או משטתחים על קברי צדיקים (ויש כ במרוקו), מי שיברך אתכם בברכה כהלכתה הוא מרוקאי מוסלמי. 3 בכיכר ג'מע אל פנה טיפול שיניים אלטרנטיבי: המפורסמת במרקש אפשר לעקור שיניים בדוכן או סתם לשמוע ממגדת עתידות מה טומן עתידכם. 4 מאמינים בעין הרע? חושבים שאיזה בן בליעל מכסחי השדים: עשה לכם שחור? במרוקו אפשר להזמין חבורת מגרשי שדים, ברברים מהרי האטלס, שיסירו מעליכם את הקללה. הם יושבים, אוכלים, שותים, רוקדים ונכנסים לאקסטזות עד לגירוש השדים ושאר חולירע. 5 הברברים במרוקו לא מרשים לצלם אותם. הם סלפי המוות: מאמינים שדמותם במצלמה עולה השמימה והם ימותו. דוד אדרי, מנכ"ל חברת רויאל מרוק טורס 63 | 2019 עולמי פספורט