המשפיעים בתיירות ובתעופה 2019

32 2019 ספטמבר ׀ המשפיעים 100 הזיגזג הזה לא מחליש את ישראייר? "על אף העובדה כי ישראייר מנוהלת כקופסא סגורה, ובשגרה ההנהלה כמעט ואיננה חשופה לפעילות בעל השליטה ו/או בעלי החוב, השינויים הללו עדיין פוגעים בחברה סיבות: החברה מקפיאה מימוש של חלק 2- מ מתהליכים משמעותיים שהומלצו לביצוע על ידי ההנהלה, בשל העובדה שהיא בהליכי מכירה בהם לא מקובל לבצע מהלכים משמעותיים; העובדים בכל החטיבות, מנהלים ופועלים בסביבת אי וודאות. המצב הזה גורר אף הצעות עבודה מצד גורמים שונים בענף ומחוצה לו, כמו שחווינו באירוע סיום עבודתו של יוני צברי, סמנכ"ל הכספים המוערך של הקבוצה". אני שומע בקולך עייפות, שחיקה "עייפתי מהזיגזוג, לא עייפתי מהיצירתיות ובניית כושרה התחרותי של ישראייר. לא עייפתי מהתבססות בבאטומי, בבנייה של סוצ'י, בהצלחה של טנריף וכו'. אי.די.בי יהיו חייבים לקבל החלטה. אחרת הם מגדילים את הסיכון לפגיעה בנכס של עצמם, פגיעה בישראייר". ויתר המנהלים לא נשחקים? "המנהלים נשחקים. המנהלים במתח, נקודה. צוות הניהול המדהים שלנו נדרש להתמודד עם לחצים לא שגרתיים, בריבוי חזיתות ובגילוי מנהיגות ואחריות ללא הפסקה". "נאבקנו עד הדקה האחרונה" שמעתי לא אחת ביקורת מהקולגות שלך, שלא היית באמת חלק מהמאבק לסגירת שדה דב "השוני המהותי במאבק שלנו על שדה דב היה שבמקביל למאבק עבדנו על תכנית חלופית, למקרה שהמאבק ייכשל. חלק מהשותפים למאבק ביקרו אותי אישית על כך. הם טענו שעצם בניית תכנית חלופית מחלישה את המאבק. זו הייתה חובתי הבסיסית, המקצועית ואחריותי כלפי העובדים. בכל תחום מנהל חייב ." Plan B להציג Plan B תגדיר "תפישה שהובילה לאימוץ אסטרטגיה כללית של ביזור מקורות הכנסה והקטנת התלות באילת, באמצעות פיתוח ורכישת סגמנטים תיירותיים ופיתוח יכולות מחשוב של מוצרי ליבה נוספים. תפישה שהובילה אותנו להעתיק את מרכז הכובד שלנו משדה דב שנים. מהלך זה ייקר 3 לנתב"ג, כבר לפני את הוצאות התפעול שלנו, אך הוא אפשר לנו לטפח כ"א איכותי בתחזוקה של ישראייר שמסוגל לתת מענה לשני הציים. מהלך זה חיזק מאוד את הידע הפנימי שלנו בתחזוקת מטוסי האיירבוס, והוא יאפשר לנו בעתיד הקרוב להקטין הוצאות תפעול. תפישה בשימוש. ידענו שאם ATR שהותירה את צי ה- שדה דב ייסגר ניתן יהיה לפתח אלטרנטיבה לפעילות משדה התעופה בחיפה, שמאפשר ATR ויאפשר בשנים הקרובות רק למטוסי לפעול משטחו. תפישה שהובילה לתהליך פנימי ושקט של התייעלות, שהחלה בסוף הרבעון השלישי בשנה שעברה ונמשכה עד לסוף רבעון השני של השנה הנוכחית. במסגרת הליך זה, הקטינה החברה את עובדים, קיטון 50- מצבת כוח האדם בכ במצבת כוח האדם. 10% המהווה ירידה של אגב, הקיצוץ הזה לא פסח על שום קבוצה בחברה, מהטייסים ועד אחרון העובדים. תפישה שהעבירה מסר אחר מאוד ברור לעובדים. אנחנו נאבקים עד הדקה האחרונה, אך היו סמוכים ובטוחים שאנו מבצעים סדרת מהלכים במקביל, שנועדו להפחית את הנזק העצום הנגזר מסגירת שדה דב". מה עומד מאחורי התפישה הזו? "תפישה שגרמה לנו לפתח ולתפעל בנחישות וביעילות, את מודל ההפעלה של חברות הלואו קוסט ולגבות עבור שירותי הושבה, Game מזון וכבודה סכומים נכרים המהווים בתרומתם לרווחיות הגולמית. Changer 70- תפישה שגרמה לנו למכור מראש כ לקפריסין ואיי ATR טיסות בחודש במטוסי ה- יוון. אם היינו ממתינים לנקודת הסגירה של השדה, לא היינו יכולים למכור אלפי מושבים אלו בעונת הקיץ והחגים". אתה מדבר על תכנית חלופית אבל ראינו בדו"חות הרבעון השני נזק כבד שנגרם לכם בסגמנט הפנים ארצי "שדה דב היווה מרכיב מרכזי בתרומת של הקבוצה. סגירתו, בצד העתקת EBITDA ה- השדה העירוני לרמון פגעו בנו בחמישה 50- רבדים במקביל: המחיר הממוצע ירד בכ שקל לנוסע; שיעורי התפוסה פחתו בלמעלה ; הוצאות התפעול האמירו חדות; קצב 5%- מ נטישת העובדים הוכפל בשל השוני בתנאי 10%- ההעסקה; כמות הטיסות פחתה ב ומחיר ההון של המטוסים לטיסה, התייקר בהתאם. המוצר התעופתי נפגע וקצב מכירת שירותי התיירות שלנו פחת וכך גם עמלות היתר. השפעות שליליות אלו עלולות לגרוע אחוזים 25- ל 20 מיליון דולר, המהווים בין 4- כ . זוהי פגיעה משמעותית EBITDA מתרומת ה- בחברה וביכולת המימוש של תכניותיה העתידיות. היערכות נכונה בכל האספקטים שהזכרתי קודם לכן תאפשר למזער את הפגיעה ולהפחיתה בצורה נכרת בטווח הזמן הקצר יחסית". אז אולי לא היה שווה להתאבד על ולא לעסוק בתכניות EBITDA מה- 25% חלופיות? "לא הזדהיתי עם תפישת הטוטאליות של המאבק. מעבר לעובדה שהיה לו ניחוח פוליטי, הוא נוהל בתפישה של אפס או אחת. הטעות הנפוצה של מי שמאמצים תפישת מאבק שכזאת היא שהם מתעלמים מנזקים . זוהי טעות side effects ארוכי טווח הנגרמים מ- נפוצה של מנהלים. בתפישתי אין מאבק שהוא אפס או אחת. המאבק הוא מינוס אחת או אחת". למה מינוס אחת? "כי כשאתה מציג אנשים חולי סרטן בהפגנה אז המוצר התיירותי נפגע. כשאתה אומר שבעתיד לא יהיה כדאי לטוס, ואילת תחוסל, אתה יוצר מציאות. הבעיה הכי קשה במאבק מסוג זה, היא שלא נותן מקום להיערכות . הנאבק לא מוכן אפילו Plan B לסגירה. אין לחשוב על אפשרות שהוא יפסיד. לפיכך, לא הוכנה תכנית פרסום, תכנית היערכות תפעולית, עיריית אילת לא הסדירה את התחבורה בכניסה לעיר ועוד". הייתה אלטרנטיבה אחרת? "בשלבים מסוימים במאבק הצעתי אלטרנטיבה שמתבססת על תפישת העולם הניהולית שלי. אלטרנטיבה שנועדה לתת מענה למפת האינטרסים של כולם. הצעתי שנסכים ונתחייב להתפנות מהשדה בכל רגע נתון. במקביל, נפעל בשדה ונשלם דמי שימוש לבעלי הקרקע. הערכתי כי כך נוכל שנים, 5 להמשיך לפעול בשדה לפחות עוד במהלכן בעלי הקרקע יכינו את תכניות הבינוי ואנו נכין אלטרנטיבות של ממש. בדיוק כפי שיזם בתל אביב, שהורס בית ישן, הופך אותו לחניון עד לקבלת היתרים ואישורי בנייה. ההצעה הזאת לא אומצה על ידי הגורמים, רק בשל חוסר אמינות הדדית. כולם נגררו למצב של אפס או אחת. בעלי הקרקע יכלו ליהנות מדמי שימוש כל עוד הדחפורים לא עולים על הקרקע ואנו יכולנו ליהנות משדה דב עוד מספר שנים ולהתמודד בהדרגה עם הפגיעה במוצר הפנים ארצי במעבר לרמון. חלם בהתגלמותו". אז מה אתה חושב על עתידו של הקו לאילת? "יש כדאיות להפעילו. כרגע שיווי המשקל פועל לרעתנו בגלל אופי המאבק. המלונות היו מלאים בקיץ, ספטמבר הוא חודש עמוס בקבוצות ואחריו אילת תהיה מלאה בחגי "במבט לאחור האירוע המאכזב סירקיס: ביותר ואולי אף השוחק ביותר, היה אי אישור המיזוג עם סאן דור. השוק הישראלי נדרש היום יותר מתמיד לבצע הליכי מיזוג חברות 4 או 3- והתכנסות. אין מקום ל תעופה ישראליות, אין מקום לכמות הסיטונאים בענף, ואין זכות קיום לכל כך הרבה קבוצות סוכני נסיעות. הענף חייב לייצר יתרון לגודל. מאז יישום תהליך השמים הפתוחים, השוק השתנה לחלוטין. מה הכי אכזב אותי השנה? חברות תפעול ענקיות בססו את מעמדן בישראל, לצדן התפתחה תחרות עזה בתחומי הטרוול-טק באמצעות מנועי חיפוש גלובליים. האבסורד הוא, שרשות התחרות לא מאפשרת מיזוג קטן בתוך הביצה המקומית. מה שהרגיז יותר מכל היא העובדה כי בהליכי השימוע בראשות להגבלים עסקיים, התחזית שהנהלת ישראייר הציגה - על אילת, על הענף ועל התחרות הבינלאומית התממשה במלואה".